השקיה במדרונות וגבעות: כיצד למנוע נגר ושחיקה

השקיית מדרונות היא אחת המשימות התובעניות ביותר בתכנון מערכות השקיה לגינות. המים זורמים במורד מהר יותר משהקרקע מסוגלת לספוג, והתוצאה היא שלוליות בתחתית, אדמה יבשה למעלה ותעלות שחיקה לאורך כל המדרון. תכנון נכון פותר את כל הבעיות הללו. קראו גם: טעויות נפוצות בתכנון מערכות השקיה.

אתגרים מרכזיים במדרונות

• נגר עילי — המים זורמים במורד לפני שהקרקע סופגת אותם, וחורצים תעלות שחיקה
• שחיקת קרקע — הזרימות שוטפות את שכבת הקרקע הפורייה העליונה וחושפות את שורשי הצמחים
• פיזור לא אחיד — תחתית המדרון נשארת רוויה במים בעוד החלק העליון מתייבש
• ניקוז נקודה נמוכה (low-head drainage) — לאחר כיבוי האזור, המים שבצינורות מתנקזים דרך הראשים הנמוכים ביותר

לוח זמנים מסוג מחזור וספיגה (Cycle & Soak)

במקום הפעלה אחת של 15 דקות, פצלו את ההשקיה ל3 מחזורים של 5 דקות עם הפסקות ספיגה של 20–30 דקות בין כל מחזור. בכל הפסקה המים חודרים לקרקע לעומק של 5–8 ס״מ במקום לזרום על פני השטח. בקרי השקיה מודרניים (Hunter HC, Rain Bird ESP-ME3) תומכים בתכונה זו באופן מובנה.

בחירת ציוד לפי זווית המדרון

זווית המדרון קובעת את הציוד המתאים. ראו גם: מדריך לעוצמת משקעים.

• פחות מ-8° (פחות מ-14% שיפוע) — ממטרות סטנדרטיות עובדות היטב; תזמון מחזור וספיגה מספיק
• 8°–15° (14%–27% שיפוע) — השתמשו בזרבוביות MP Rotator: עוצמת המשקעים היא 10 מ״מ/שעה בלבד לעומת 40 מ״מ/שעה בזרבוביות ריסוס קבועות. המים נספגים גם בקרקע חרסיתית
• מעל 15° (מעל 27% שיפוע) — טפטוף בלבד. הטפטפות מספקות מים נקודתית בקצב של 1–4 ל׳/שעה, כך שנגר הופך לבלתי אפשרי

שסתומי חד-כיווני: חובה בכל מדרון

ללא Hunter PGV-101, המים שבצינורות מתנקזים דרך ראש הממטרה הנמוך ביותר לאחר כיבוי האזור — תופעה הנקראת ניקוז נקודה נמוכה (low-head drainage). ההשלכות: שלוליות, שטיפת קרקע ובזבוז של 5–10 ליטר מים לכל ראש בכל מחזור. התקינו גופי ממטרה עם שסתום חד-כיווני מובנה (Hunter PGP-CV, Rain Bird 1804-SAM) או הוסיפו שסתומי חד-כיווני מסוג אינליין על קו ההזנה הראשי.

חלוקה לפי גובה (טרסות)

חלקו את המדרון לאזורים אופקיים: ראו גם את ההשוואה שלנו טפטוף מול ממטרות.

• טרסה עליונה — אזור נפרד עם זמן ההפעלה הארוך ביותר (הקרקע כאן מתייבשת מהר יותר)
• טרסה אמצעית — זמן הפעלה סטנדרטי
• טרסה תחתונה — זמן הפעלה קצר יותר (חלק מהמים מגיע מלמעלה)

כל טרסה צריכה להיות מחוברת לסולנואיד נפרד כדי לאפשר התאמת זמני ההפעלה באופן עצמאי.

פיצוי לחץ עקב הפרשי גובה

על כל 10 מטר של הפרשי גובה הלחץ משתנה ב-1 בר (14.5 PSI). אם בשטח שלכם יש ירידה של 5 מטר, הפרש הלחץ בין למעלה ולמטה הוא 0.5 בר. עבור ממטרות המתוכננות ל-2.5 בר, מדובר בהפרש משמעותי: הראשים התחתונים יזרקו רחוק יותר והעליונים פחות. פתרונות: ווסתי לחץ בכל אזור או זרבוביות עם פיצוי לחץ. קראו גם: מדריך מחזור וספיגה.

ב-SmartPluvia ניתן להגדיר את פרופיל השטח, לחלק את המדרון לאזורים באופן אוטומטי ולבחור ציוד שמביא בחשבון את הפרשי הגובה. להשקיית טפטוף שקלו את Netafim — המובילה העולמית מישראל (משנת 1965). צינורות ואביזרי Generic PE/PVC סטנדרטיים הם אפשרות חסכונית עבור רוב המערכות.